הזיקנה וההזדקנות נתפשת בחברה כבעיה, נטל חברתי ומחלה פיזית.
לעיתים קרובות הזקנה מקושרת לחוסר אסתטיות רוע ואימה,
וישנה רתיעה ממגע פיזי עם זקנים.
לגבי קשישים רבים אשר שוהים בבתי אבות הדעה הקדומה המתייחסת לזיקנה ולגיל הזהב מקבלת לכאורה, אישור ואישוש. אכן, כשנשאלו בני משפחות קשישים אשר אינם מביאים את ילדיהם (נכדי הקשיש) לבקר את סבם או סבתם מדוע הם נוהגים כך, במקרים רבים היתה התשובה שהם מבקשים לחסוך מהצעירים מראות קשים אשר בגילם רצוי להמנע מהם.
חשיבות המשפחה
קשישים רבים אומרים כי המשפחה משמשת מקור עיקרי לתמיכה רגשית וכמקור אנרגיה, תורמת רבות לדימוי עצמי חיובי, תחושת בטחון והמשכיות, ואף, במקרים רבים, הטעם בשלו כדאי לחיות.
קשישים שילדיהם ממעטים לבקרם, מדברים בכאב על הרגשה של בדידות קשה ותחושה של נטישה. הקשיש במקרים רבים רואה את עצמו מבעד לעיניהם של אחרים ובעיקר בני משפחה- וכאשר הם נרתעים מחברתו הדבר ניכר בביטחון העצמי שלו.
קשישה אשר הצליחה בתהליך שיקום לאחר ניתוח אמרה: "עשיתי מאמץ אדיר כדי להשתקם, אמנם כל הצוות שמח איתי שחזרתי ללכת, אבל הכי חשוב לי שהבת שלי תראה את זה, או לפחות לספר לה, אבל היא לא נתנה לי הזדמנות, לא באה ולא טלפנה". אשה זו השקיעה מאמץ עצום להשתקם כאשר חלק נכבד ממאמציה היו עבור בתה ונותרה מתוסכלת למרות שהשיקום הפיזי הושג - השיקום הנפשי דורש את שיתוף הבת.
חשיבות הביקורים לקשיש
מקרים בהם קשישים נטושים כמעט לגמרי מצד בני משפחתם אינם הרוב, אך עדיין הם רבים מדי וכל מקרה כואב. מעבר לכך, אין ספק שאיכות הטיפול בקשיש עולה ביחס ישיר לתכיפות הביקורים של בני המשפחה.
משיחות אישיות עם בנים ובנות של קשישים השוהים בבתי אבות ואשר ממעטים לבקר התברר שלעיתים קרובות קרובי המשפחה שרויים בפחד מפני הזדקנות המרחיק אותם מהמוסד בו מאושפז/ת ההורה. במקרים אחרים הם חדורי רגשי אשם על ש"השליכו" את ההורה למוסד תחת לשאת בנטל בעצמם. לצערנו ישנן משפחות שמגלות או מאבדות עניין בקשיש רק בכפוף לשיקולים כלכליים.
אפשרות שינוי המצב
אין לקבל את המצב בו בני משפחה כמעט ואינם עורכים ביקורים אצל הקשיש בבית האבות או בדיור מוגן כנתון בלתי ניתן לשינוי. שיחות עם בני המשפחה עשויות בהחלט לשנות מצב זה. בכל אחד מהמקרים אנו ממקדים את השיחות במה שנראה שיביא את בני המשפחה להרבות בביקורים. כאשר המטרה הינה תועלת הקשיש, בין אם מוקד השיחה הוא הבעיות במשפחה או מצב הקשיש והטיפול בו.
באחד המקרים, למשל, סיפרנו לבתה של דיירת שאמה סבורה שאין מבקרים אותה מאחר שמשהו אצלה לא כשורה -היא איננה כפי שהייתה. הדבר הביא לשינוי משמעותי במנהגי הביקור של המשפחה: מהעדר ביקורים מוחלט לביקור מידי כמה שבועות. מצבה של הקשישה הוטב, והטיפול בה הפך קל יותר כיוון שנחסכו שיחות עידוד ותמיכה שממילא לא הביאו עמם כמעט כל הקלה.
לסיכום, מאחר שביקורי המשפחה חיוניים עד מאוד לקשיש, איכות חייו וליעילות הטיפול בו, אנו סבורים שיש להקדיש לנושא זה לא פחות מאמצים מאשר לטיפול הפיזי בקשיש.
לעיתים קרובות הזקנה מקושרת לחוסר אסתטיות רוע ואימה,
וישנה רתיעה ממגע פיזי עם זקנים.
לגבי קשישים רבים אשר שוהים בבתי אבות הדעה הקדומה המתייחסת לזיקנה ולגיל הזהב מקבלת לכאורה, אישור ואישוש. אכן, כשנשאלו בני משפחות קשישים אשר אינם מביאים את ילדיהם (נכדי הקשיש) לבקר את סבם או סבתם מדוע הם נוהגים כך, במקרים רבים היתה התשובה שהם מבקשים לחסוך מהצעירים מראות קשים אשר בגילם רצוי להמנע מהם.
חשיבות המשפחה
קשישים רבים אומרים כי המשפחה משמשת מקור עיקרי לתמיכה רגשית וכמקור אנרגיה, תורמת רבות לדימוי עצמי חיובי, תחושת בטחון והמשכיות, ואף, במקרים רבים, הטעם בשלו כדאי לחיות.
קשישים שילדיהם ממעטים לבקרם, מדברים בכאב על הרגשה של בדידות קשה ותחושה של נטישה. הקשיש במקרים רבים רואה את עצמו מבעד לעיניהם של אחרים ובעיקר בני משפחה- וכאשר הם נרתעים מחברתו הדבר ניכר בביטחון העצמי שלו.
קשישה אשר הצליחה בתהליך שיקום לאחר ניתוח אמרה: "עשיתי מאמץ אדיר כדי להשתקם, אמנם כל הצוות שמח איתי שחזרתי ללכת, אבל הכי חשוב לי שהבת שלי תראה את זה, או לפחות לספר לה, אבל היא לא נתנה לי הזדמנות, לא באה ולא טלפנה". אשה זו השקיעה מאמץ עצום להשתקם כאשר חלק נכבד ממאמציה היו עבור בתה ונותרה מתוסכלת למרות שהשיקום הפיזי הושג - השיקום הנפשי דורש את שיתוף הבת.
חשיבות הביקורים לקשיש
מקרים בהם קשישים נטושים כמעט לגמרי מצד בני משפחתם אינם הרוב, אך עדיין הם רבים מדי וכל מקרה כואב. מעבר לכך, אין ספק שאיכות הטיפול בקשיש עולה ביחס ישיר לתכיפות הביקורים של בני המשפחה.
משיחות אישיות עם בנים ובנות של קשישים השוהים בבתי אבות ואשר ממעטים לבקר התברר שלעיתים קרובות קרובי המשפחה שרויים בפחד מפני הזדקנות המרחיק אותם מהמוסד בו מאושפז/ת ההורה. במקרים אחרים הם חדורי רגשי אשם על ש"השליכו" את ההורה למוסד תחת לשאת בנטל בעצמם. לצערנו ישנן משפחות שמגלות או מאבדות עניין בקשיש רק בכפוף לשיקולים כלכליים.
אפשרות שינוי המצב
אין לקבל את המצב בו בני משפחה כמעט ואינם עורכים ביקורים אצל הקשיש בבית האבות או בדיור מוגן כנתון בלתי ניתן לשינוי. שיחות עם בני המשפחה עשויות בהחלט לשנות מצב זה. בכל אחד מהמקרים אנו ממקדים את השיחות במה שנראה שיביא את בני המשפחה להרבות בביקורים. כאשר המטרה הינה תועלת הקשיש, בין אם מוקד השיחה הוא הבעיות במשפחה או מצב הקשיש והטיפול בו.
באחד המקרים, למשל, סיפרנו לבתה של דיירת שאמה סבורה שאין מבקרים אותה מאחר שמשהו אצלה לא כשורה -היא איננה כפי שהייתה. הדבר הביא לשינוי משמעותי במנהגי הביקור של המשפחה: מהעדר ביקורים מוחלט לביקור מידי כמה שבועות. מצבה של הקשישה הוטב, והטיפול בה הפך קל יותר כיוון שנחסכו שיחות עידוד ותמיכה שממילא לא הביאו עמם כמעט כל הקלה.
לסיכום, מאחר שביקורי המשפחה חיוניים עד מאוד לקשיש, איכות חייו וליעילות הטיפול בו, אנו סבורים שיש להקדיש לנושא זה לא פחות מאמצים מאשר לטיפול הפיזי בקשיש.
בית אבות עדנה - בית אבות משפחתי בקרית טבעון המיועד לקשישים עצמאים ותשושים .
זקוקים לייעוץ לבית אבות? מידע לגבי סיעוד בבית.
זקוקים לייעוץ לבית אבות? מידע לגבי סיעוד בבית.
